יום חמישי, 30 באוקטובר 2014

השבתה מתוכננת או למה מוצרי החשמל שלנו עובדים פחות ופחות?

מאת: ערן הילדסהיים וצוות הכלכלה האמיתית

לעיתים עולה השאלה מה רע לנו כל כך תחת הכלכלה הנוכחית? בכל זאת אנחנו מצליחים להתקיים ואפילו להתקדם מבחינה טכנולוגית. לשאלה החשובה הזו יש תשובה בכמה אספקטים. אספקט אחד ניתן להדגים על המדפסות הביתיות שנמצאות בבתים של רבים מאיתנו. המדפסת האישית שלי שעדיין מלווה אותי לאחר כ-3 שנות שירות תדגים את העניין.

לפני כשלוש שנים קניתי מדפסת של חברת קאנון מדגם MP252. היא היתה קצת איטית אבל עשתה את העבודה.
את מחסניות הדיו הייתי ממלא מספר פעמים כך שגם העלות של ההפעלה לא היתה גבוהה. שמרתי על המדפסת היטב, עטפתי אותה בניילון והרחקתי מהילדים, כך שאף אחד מלבדי לא הפעיל אותה.
יום אחד, המדפסת הפסיקה לעבוד. מבחינה מכנית הכל נראה בסדר, אבל המדפסת הראתה כל מיני הבהובים ולא הסכימה להדפיס. קראתי את הוראות היצרן בשקדנות, ניסיתי כל מיני פרוצדורות שהוגדרו, ודבר לא עזר. צלצלתי לשרות הלקוחות, המתנתי בסבלנות על הקו, אבל הטכנאי לא יכל לעזור לי. המדפסת שבקה. מאחר ודאגתי ל-3 שנות אחריות ניגשתי לשירות וביקשתי לתקנה. זה דרש נסיעה מיוחדת לעיר הסמוכה, חנייה די רחוקה ממקום התיקון, המתנה לתורי ונסיעה חזרה הביתה, בקיצור בזבוז של שעתיים. לאחר כשבועיים שוב הייתי צריך לקחת את המדפסת – שוב בזבוז של שעתיים.סה"כ בזבוז כחצי יום על נסיעות,דלק והתעסקויות עם המדפסת.

שירות הלקוחות החזיר מדפסת תקינה ופועלת. והיא שרתה אותי כשנה נוספת ו... שוב שבקה באופן דומה לפעם הראשונה. עדיין היתה לי אחריות על המדפסת אבל הפעם התעורר חשדי שעובדים עלי. למדפסת לא היתה סיבה להתקלקל, היא לא ישנה, השימוש בה נעשה במשורה, ושמרתי עליה היטב.
החלטתי לבצע חקירה קטנה באינטרנט. החקירה הניבה די מהר פרוצידורה ביוטיוב (ראו סרטון למטה) של אדם טוב-לב שנתקל באותה בעיה. האיש שקד במשך יומיים עד שמצא קומבינציה שמאתחלת את המדפסת. הפרוצדורה לא טריויאלית במיוחד, צריך ללחוץ על שילוב של כפתורים בצורה מתוזמנת. בצעתי אותה ו... המדפסת ניעורה לחיים והתחילה להדפיס ככל שחפצתי.


מבט על כמות הצופים בסרטון (כ-655 אלף) ומספר התגובות החיוביות שחצה את ה1300, מראה שאני חלק מקהל גדול מכל העולם שנתקל באותה הבעיה בדיוק. הצטרפתי לרשימת המברכים (הארוכה) את האיש היקר שחסך למאות אלפים של משתמשים חסרי אונים חצי יום עבודה, עצבים וכסף.

האם זה מקרה שהמדפסת שלי מתקלקלת כל פרק זמן? ואם כן מדוע קאנון אינה מפרסמת את הליך התיקון?
הטענה היא שהמדפסת היא רק סימפטום קטן למחלה גדולה. המחלה נקראת Planned Obsolescence או בעברית 'השבתה מתוכננת'. התופעה הזו לא החלה היום אבל היא כבר מקיפה אותנו מכל עבר ורק הולכת ומחמירה.

עמית נויפלד מסביר בבלוג שלו SLOW על מה מדובר:
אי שם בשנת 1954 צעד מעצב תעשייתי אמריקאי בשם סטיבן ברוקס אל אולם הרצאות בעיר מיניאפוליס שבארצות הברית. שם היה עתיד לשאת דברים בפני כנס פרסומאים. שמה של ההרצאה היה השבתה מתוכננת. הביטוי אומנם לא היה מקורי ונעשה בו שימוש כבר בשנת 1932 במאמר מאת ברנארד לונדונס,שנשא את הכותרת “סיום תקופת השפל באמצעות השבתה מתוכננת”, אולם עד שנת 1954 הוא טרם זכה לפופולאריות רבה. במובן זה, סטיבן ברוקס היה רק הנשא של הוירוס וכעת הוא מצא את הקהילה המושלמת להדבקה – פרסומאים. במשך ההרצאה שטח סטיבן את משנתו: “השבתה מתוכננת מטרתה להחדיר בצרכן את התשוקה למוצר מעט חדש יותר, מעט טוב יותר ומוקדם יותר מהנחוץ”. מאות הקופירייטרים, הארט-דירקטורים והפלנרים שנכחו באולם הנהנו בראשם ויצאו לבצע את המלאכה. בעוד הם שוקדים על מסעות פרסום מתוחכמים, גילו היצרנים מצדם שגם הם יכולים לתרום לא מעט להאצת הכלכלה. למעשה, הם חוו הארה – כל שעליהם לעשות זה להפסיק לייצר מוצרים אמינים, עמידים ,חזקים ושניתנים לתיקון בקלות. במקום, הם החלו לייצר מוצרים שבירים עם נטייה לקלקולים ובלתי ניתנים להשבה לפעילות על ידי האדם הפשוט. כך יצא שעד סוף שנות החמישים, ביטוי חדש הופיע בזירה– designed to break (מעוצב להישבר/עיצוב לשבר) – ביטוי אשר באחת קטע את ההסכם הלא כתוב בין היצרן לצרכן:
אתה תעניק לי את המוצר הטוב ביותר שבאפשרותך לייצר, ואני אשלם עליו במיטב כספי אותו הרווחתי בעבודה קשה.



Ending the Depression Through Planned Obsolescence, by Bernard London 1932


מאחר ואני הכרתי רק את הגרסא הנ”ל, הופתעתי כאמור לקרוא בספרו של לפארג ,שפורסם לראשונה בשנת 1880, את הפסקה הבאה:
“במחוזות הצמר שלנו פורמים סמרטוטים מטונפים ורקובים למחצה ועושים מהם אריגים “בסגנון רנסנס” שמחזיקים מעמד כמו הבטחות בעת מסע בחירות. בליון, במקום להותיר לסיב המשי את פשטותו וגמישותו הטבעית, מעמיסים עליו מלחים מינרליים, המגדילים את משקלו והופכים אותו שביר וקצר תוחלת. כל המוצרים שלנו מזויפים כדי להקל על הבלאי שלהם ולקצר את קיומם. תקופתנו תיקרא “עידן הזיוף”, כשם שהתקופות הראשונות של האנושות נקראו “עידן האבן”, או “עידן הברונזה”, על שם מה שנוצר בהן”.
בהמשך מביא עמית חמש דרכים כיצד להתמודד עם ההשבתה המתוכננת.



אחד הסרטים המפורסמים בעניין,שאף צוין באחד מנאומיו המפורסמים של נשיא אורוגוואי הנוכחי, שייך לקוסימה דנוריצר. דנוריצר חקר את הנושא והעלה את הממצאים בסרט דוקומנטרי. הסרט מביא ראיות כיצד אורך החיים של הנורות עלה לאלפי ועשרות אלפי שעות בתחילת המאה ה-20, ולאחר מכן ירד לאלף שעות. הסכם של יצרני הנורות אכף מגבלה של 1000 שעות פעולה לנורה - דנוריצר מביא בסרטו את המסמכים הרלבנטיים שמתעדים את ההחלטות והפעולות לצמצום חיי מוצרים כמו המדפסות, מכשירי אפל, גרביוני נשים, כמובן נורות ועוד. (מנויי יס יכולים לראות את הסרט המלא מתורגם לעברית בחינם בקישור כאן.)

אחת הסיבות למנגנון המעוות הזה היא המערכת המוניטרית שמייצרת כסף מחוב, אך ורק מחוב. לפיכך כל פעם שמייצרים כסף חדש , המערכת מייצרת עוד חוב נושא ריבית. הדבר גורם למחסור מתמיד בכסף. המחסור בכסף גורם לנו להמציא דרכים "יצירתיות" לשים את היד על הכסף, בתוך כך אנחנו רומסים האחד את השני. אחת הדרכים היעילות ביותר היא לקצר את אורך חייהם של המוצרים. מוצרים שצריך להחליף כל שנתיים הרבה יותר רווחיים ממוצרים שמחזיקים 20 או 30 שנים. לפיכך היצרנים בהסכמה גלויה או סמויה מפחיתים את אורך חיי המוצרים שלנו, ואנו נאלצים לבזבז זמן וכסף שוב ושוב.  גרוע מכך, הייצור המואץ של המוצרים מכלה את משאבי כדור הארץ, מזהם, ומוביל אותנו למשבר אקולוגי ובריאותי.

אין הכרח להישאר במערכת שכל כך לא מתאימה לזמן הנוכחי, אפשר להחליף אותה. לצורך כך אין צורך בהפגנות גדולות ,במחאות מילקי או בשביתות, דרושה בעיקר מודעות לאופן הפעולה של מערכת הכסף שמלווה אותנו מינקות.

יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

דרך קלה להיות מאושר

מתוך דף הפיסבוק של הכלכלה האמיתית

בעקבות שלט פרסומת הענק של קבוצת עזריאלי בת"א ,הנה מתכון שמראה כמה קל להיות מאושר:

יום שלישי, 28 באוקטובר 2014

נשואים + מינוס -הסרט

מאת: ערן הילדסהיים

גולן פרידנפלד ושאול אמסטרדמסקי מכלכליסט הפיקו סרט דוקומנטרי קצר ,אולי מהחשובים שנעשו בתקופה האחרונה. בסרט הם חושפים כיצד המערכת הכלכלית לא מותירה ברירה לזוגות רבים אלא להכנס אל תוך מעגל חובות, שאין להם שום סיכוי לצאת ממנו. המרויחים הגדולים מכל הסיפור הם הבנקים ,אלא שכל משבר הכי קטן שיתרחש טומן עבורם ועבורנו קטסטרופה כלכלית אדירה . אל תחמיצו!

יום שני, 27 באוקטובר 2014

רופא בכיר בב"יח שיבא: החשש מהתפשטות אבולה בישראל זו המצאה פרועה של התקשורת

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

פרופ' אלי שוורץ, מנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא בתל השומר, התארח בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית ולא חסך בביקורת על התקשורת בסיקורה את נגיף האבולה. על פי פרופ' שוורץ, הרבה פרטים שמספרים לנו על הנגיף ,שמפיל בורסות במערב, הם לא יותר ממיתוסים ונסיונות הפחדה פרועים של התקשורת.

יום שבת, 25 באוקטובר 2014

הכלכלה לא שייכת (רק) לכלכלנים

מאת: ערן הילדסהיים 

שר האוצר ,יאיר לפיד, העלה בשבוע שעבר שאלות נוקבות סביב הדיספלינה שעומדת בבסיס ההכשרה של כלכלנים והטיל ספק ברלוונטיות של העקרונות הכלכליים המקובלים היום לחיינו . מדובר בדברים ,שלמרות שוודאי לא יתורגמו  לשינוי מעשי בקרוב, פותחים לדיון נושא מאד חשוב. הדברים אמנם גרמו לתרעומת גדולה בקרב חוגי כלכלנים אך למרות זאת יש בהן הרבה מן הנכון. הנה ההסבר למה.

יום שישי, 24 באוקטובר 2014

השבועית של רועי



מתוך Themarker:  "נוחי דנקנר טס ביזנס למרות החובות; הבנקים בתגובה -הפרת הסדר החוב עימו, שבמסגרתו התחייב דנקנר להצניע את רמת החיים שלו ולהתנהל באופן שלא ינקר עיניים"

יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

תגובתו של ח"כ נחמן שי לגניזת התחקיר בקול ישראל

מאת: ערן הילדסהיים

אתמול פורסם כאן פוסט המסקר את גניזת פרסום תחקיר עיתונאי בקול ישראל על נחמן שי  בעקבות הצהרתו על קיומה של התדיינות משפטית וחוסר אמת בתחקיר. מאוחר יותר התברר שאין התדיינות משפטית כזו ועד עתה סרב ח"כ שי להגיב לטענות על התחקיר. הפוסט זכה לסיקור נרחב בוואלה וNRG. מעניין במיוחד היה הסיקור בעין השביעית שבו ענה ח"כ שי לשאלות הכתב איתמר ב"ז כתגובה לטענות. הנה תגובתו לשיפוטכם:

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

כך גרם ח"כ נחמן שי לגניזת פרסום תחקיר בקול ישראל על התנהלותו

מאת: ערן הילדסהיים

בתחילת החודש ניסיתי להעלות לדיון בתכנית הרדיו ,שאני עורך ומגיש בקול ישראל, תחקיר על חבר הכנסת נחמן שי. בשום תרחיש שהרצתי, לא הצלחתי לחזות את הסיבה שבגינה לא יתאפשר לי לבסוף מלצייץ אפילו מילת ביקורת אחת עליו בשידור. לפניכם הסיפור הבלתי נתפס מאחורי גניזת התחקיר על נחמן שי ברדיו קול ישראל.

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

הספקולנט הגדול ביותר היום בבורסות: הבנק המרכזי

מאת: יוסי שאול

היום אפילו נשיא ארה"ב ונגידים כבר לא חוששים לדבר על כך בגלוי: השוק החופשי גוסס - יחי הבנק המרכזי. הבורסות, הן מגיבות בהתאם.

יום שני, 20 באוקטובר 2014

ההשפעה האמיתית של עליית המחירים מוסתרת על ידי הנתונים הרשמיים

מאת: אמנון פורטוגלי 

מסתבר שאי השוויון הוא לא רק בעיה של פערים בחברה אלא גם בעיה שנמצאת עמוק מאד בדרך חישוב מדד המחירים לצרכן

יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

עימות על הביטקוין: מני רוזנפלד יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מול ד"ר נתן מרקוס מרצה לכלכלה

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

היום נפתח בישראל כנס הביטקוין העולמי שימשך יומיים. לקראת הכנס ערכנו עימות בנושא בין מני רוזנפלד ,יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, וד"ר נתן מרקוס ,מומחה להיסטוריה כלכלית ומרצה בבית הספר לכלכלה בסנט פטרסבורג. האזינו:

יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג- על הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם שיוצא נגד השיטה

מאת: ערן הילדסהיים

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, יוצא בגלוי נגד המונופול על יצירת הכסף שיש לבנקים בראיון בכלכליסט 

יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

הכירו את "יחידת החובות" הנסתרת במשרד האוצר שמנהלת 700 מיליארד ש"ח

מאת: בעז הירש

כמו בריטואל קבוע בכל דיון על תקציב , הכתבים הכלכליים מתווכחים על מונחים כלכליים מעורפלים ומתגייסים להסביר לנו איזה משרד ממשלתי הרויח ואיזה משרד הפסיד, איזה סעיפים ירדו, איזה סעיפים נוספו ולמי יש יותר גדול (תקציב כמובן). אבל על התקציב של המשרד הכי גדול כמעט אף אחד לא מדבר. הכירו את "משרד החובות" או בשמו המוכר יותר: "היחידה לניהול החוב הממשלתי".

יום שבת, 11 באוקטובר 2014

18 שנים -אותן בעיות ,אותן הבטחות, אותם כללי משחק

מאת: ערן הילדסהיים

צפו בבנימין נתניהו מבטיח לפני 18 שנה שיפשיר קרקעות ויוריד את מחירי הדירות הגבוהים.

יום חמישי, 9 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג

מאת: ערן הילדסהיים

נראה כי ההכרה בכך שמשהו לא מסתדר בפרדיגמה הכלכלית השלטת היום בעולם, יוצאת מתחומי הרשתות החברתיות והמחאה ומתחילה לחלחל אל עבר אנשי העסקים המובילים בעולם. קרן צוריאל הררי מביאה בכלכליסט ראיון עם המיליארדר ניק הנאואר ,שהיה מהמשקיעים הראשונים באמאזון. הנאואר יוצא נגד חבריו למועדון עשירי אמריקה ונגד השיטה הכלכלית. הנאואר מעביר ביקורת ללא חשבון על הכלכלה ומי שעומד מאחוריה.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

שפעת "קשה במיוחד" מאוסטרליה בדרך לישראל? רשויות הבריאות באוסטרליה: "השפעת היתה מתונה"

מאת: ערן הילדסהיים

קשה היה להתעלם השבוע מהבליץ התקשורתי שהובילו משרד הבריאות וכלי התקשורת. הם קראו כמעט בבהלה לאזרחים לרוץ להתחסן נגד שפעת. הגדיל לעשות ידיעות אחרונות שטען כי ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני "שפעת קשה במיוחד" שעומדת להגיע לארץ מאוסטרליה. אלא שבדיקה בדוחות ארגון הבריאות העולמי והרשויות באוסטרליה מגלות שחומרת השפעת השנה היא בסך הכל סטנדרטית לחלוטין. 


יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

נלחמים בהוזלת המחיה: בכל שנה מושמדים באופן מאורגן עשרות אלפי טונות מזון בישראל

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

האם באמת יש רעבים בישראל וכמה? כמה מזון מושמד פה בשנה ואיזה רשות בישראל מנעה ממתנדבים לחלק כריכים לילדי בית ספר רעבים בטענה שזה "מטריד אותם"? ראיון מרתק לקראת סוכות עם פיני פפר, מנהל בכיר ב"לקט ישראל" על החצר האחורית של מדינת ישראל ,שאפילו ביטוח לאומי הוציא אותה  מהסטטיסטיקות  השנה.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

כך מונעת ישראל התפתחות של מקורות אנרגיה חלופיים

מאת : WeShare והכלכלה האמיתית

דו״ח חדש של הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה שהתפרסם לאחרונה טוען שבמהלך 2013 22% מצריכת האנרגיה העולמית הגיע ממקורות מתחדשים. הדו״ח מחשיב גם ביו-דלק כדלק ממקור מתחדש ולא רק מקורות כמו השמש, רוח, גלים וגיאותרמי. למרות החדשות הטובות -לא הכל ורוד בדו"ח ובטח לא בישראל.

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014