יום שני, 20 באוקטובר 2014

ההשפעה האמיתית של עליית המחירים מוסתרת על ידי הנתונים הרשמיים

מאת: אמנון פורטוגלי 

מסתבר שאי השוויון הוא לא רק בעיה של פערים בחברה אלא גם בעיה שנמצאת עמוק מאד בדרך חישוב מדד המחירים לצרכן
נחנו הילדים של חורף שנת שבעים ומשהו גדלנו. אנחנו כבר מזמן לא בצבא. השתחררנו, טיילנו במזרח, חזרנו, עשינו תואר (חלקנו אפילו שניים), התחתנו, הבאנו ילד (או שניים) והיום אנחנו עובדים במקצוע שלנו או שפתחנו עסק קטן או ששינינו כיוון. בקיצור, עלינו על המסלול הזה שאמור היה להפוך אותנו לקראת ארבעים לאנשים מסודרים. 
אלא שאנחנו ממש, אבל ממש לא מסודרים. לא רק שאנחנו לא מסודרים, גם אין לנו מושג איך נסתדר. הדירה, החשבונות, המיסים, הדלק, הגן של הילדה, פשוט עולים כל-כך הרבה כסף שאנחנו בקושי מצליחים לשרוד."
 מתוך המכתב מאוהל המחאה של עלמה זהר לראש הממשלה.

סיפורי ברלין והמאבק על המילקי העלו שוב לכותרות את בעיית יוקר המחייה בישראל. הממשלה מתגאה בנתונים שמספרים לנו שהכלכלה פורחת, האבטלה בשפל ושהמשק הישראלי צומח. הם מספרים לנו שאנו עשירים מאי פעם ומתעשרים מיום ליום. אך באותו זמן הם אומרים לנו שאין מספיק כסף לחינוך ראוי לילדים, אין מספיק כסף לבריאות, אין מספיק כסף לבנית דיור בר השגה, אין מספיק כסף למשכורות שניתן לחיות מהן לשכירים, לרשת בטחון לעניים, לפנסיות לזקנים, להגנת הסביבה, לאומנויות והרשימה ארוכה. למרות שלכאורה אנו עשירים יותר, לגבי חלק ניכר מהישראלים המצב בשטח בשנים האחרונות נעשה גרוע יותר. בישראל האמיתית, יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אי-יכולתם להבטיח לעצמם ולמשפחתם קיום הוגן והגון. לא סתם היתה מחאת ענק לפני שלש שנים ועכשיו מדברים בגלוי על ירידה של צעירים מהארץ. 

אחת הסיבות לאי ההתאמה בין הנתונים למצב הריאלי נעוצה בשיטת המדידה של מדד המחירים לצרכן שאינו משקף ואף מעוות את המצב הריאלי של חלק ניכר מהישראלים.
מדד המחירים לצרכן לספטמבר, שפרסמה לפני מספר ימים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד ב- 0.3% והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על מינוס 0.3%, הרבה מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%). אבל נתונים אלו שמצביעים על ירידות מחירים לא משקפים את המצב האמיתי של מיליוני הישראלים שנאבקים עם העליות במחירי המוצרים החיוניים והשרותים החיוניים.
בשנים 2013-2005 עלה מדד המחירים הכללי ב- 20.8%, באותה התקופה מחירי המזון עלו ב-37.1%, מחירי ירקות ופירות עלו ב 40.8%, ומדד מחירי הדיור עלה ב- 35.7%, הרבה יותר מעליית מדד המחירים כללי. באותה תקופה, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עלה ב- 22.3%, הרבה פחות מקצב העליות האלו. 

מקור: ניתוח השפעת הריכוזיות בענף מוצרי המזון על עליית מחירי מוצרי המזון בישראל. איתמר מילרד תמיר אגמון, ועמי צדיק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2 יולי 2013

האינפלציה משפיעה על האזרחים בעשירוני ההכנסה השונים בצורה שונה ולכן נתוני האינפלציה הרשמיים אינם אומרים לנו את ההיבטים החשובים באמת. נתוני האינפלציה הם תוצאה של מיצוע (מלשון ממוצע) של ההוצאות במשק. מדד המחירים לצרכן אינו לוקח בחשבון שאלו שהכנסותיהם נמוכות יותר חייבים להשקיע באופן יחסי יותר על מזון ועל דיור, בדיוק העלויות שנראה שיצאו מכלל שליטה. ואכן דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2 ביולי 2013 מורה כי בחמישון (שני העשירונים) התחתון ההוצאה למוצרי מזון עומדת על 22.2% מסך התצרוכת, לעומת 13.6% בחמישון העליון.


יש צורך במדד אינפלציה חדש ריאלי שיגלה כיצד עליית המחירים משפיעים על האזרחים בתלות בהכנסותיהם. מדד כזה עשוי לגלות שנתוני אינפלציה הרשמיים הקטינו באופן עקבי את ההשפעה של עליית מחירים על העשירונים הנמוכים. אי שוויון ההולך וגדל בארץ, כאשר האינפלציה מחמירה את ההידרדרות ברמת חיים לכולם מלבד לאלו שבצמרת, מדגיש את הצורך בפעולה כדי להוריד את יוקר המחייה שלנו ולהגדיל את השכר וההכנסות לעשירונים הנמוכים. 

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

עימות על הביטקוין: מני רוזנפלד יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מול ד"ר נתן מרקוס מרצה לכלכלה

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

היום נפתח בישראל כנס הביטקוין העולמי שימשך יומיים. לקראת הכנס ערכנו עימות בנושא בין מני רוזנפלד ,יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, וד"ר נתן מרקוס ,מומחה להיסטוריה כלכלית ומרצה בבית הספר לכלכלה בסנט פטרסבורג. האזינו:

יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג- על הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם שיוצא נגד השיטה

מאת: ערן הילדסהיים

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, יוצא בגלוי נגד המונופול על יצירת הכסף שיש לבנקים בראיון בכלכליסט 

יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

הכירו את "יחידת החובות" הנסתרת במשרד האוצר שמנהלת 700 מיליארד ש"ח

מאת: בעז הירש

כמו בריטואל קבוע בכל דיון על תקציב , הכתבים הכלכליים מתווכחים על מונחים כלכליים מעורפלים ומתגייסים להסביר לנו איזה משרד ממשלתי הרויח ואיזה משרד הפסיד, איזה סעיפים ירדו, איזה סעיפים נוספו ולמי יש יותר גדול (תקציב כמובן). אבל על התקציב של המשרד הכי גדול כמעט אף אחד לא מדבר. הכירו את "משרד החובות" או בשמו המוכר יותר: "היחידה לניהול החוב הממשלתי".

יום שבת, 11 באוקטובר 2014

18 שנים -אותן בעיות ,אותן הבטחות, אותם כללי משחק

מאת: ערן הילדסהיים

צפו בבנימין נתניהו מבטיח לפני 18 שנה שיפשיר קרקעות ויוריד את מחירי הדירות הגבוהים.

יום חמישי, 9 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג

מאת: ערן הילדסהיים

נראה כי ההכרה בכך שמשהו לא מסתדר בפרדיגמה הכלכלית השלטת היום בעולם, יוצאת מתחומי הרשתות החברתיות והמחאה ומתחילה לחלחל אל עבר אנשי העסקים המובילים בעולם. קרן צוריאל הררי מביאה בכלכליסט ראיון עם המיליארדר ניק הנאואר ,שהיה מהמשקיעים הראשונים באמאזון. הנאואר יוצא נגד חבריו למועדון עשירי אמריקה ונגד השיטה הכלכלית. הנאואר מעביר ביקורת ללא חשבון על הכלכלה ומי שעומד מאחוריה.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

שפעת "קשה במיוחד" מאוסטרליה בדרך לישראל? רשויות הבריאות באוסטרליה: "השפעת היתה מתונה"

מאת: ערן הילדסהיים

קשה היה להתעלם השבוע מהבליץ התקשורתי שהובילו משרד הבריאות וכלי התקשורת. הם קראו כמעט בבהלה לאזרחים לרוץ להתחסן נגד שפעת. הגדיל לעשות ידיעות אחרונות שטען כי ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני "שפעת קשה במיוחד" שעומדת להגיע לארץ מאוסטרליה. אלא שבדיקה בדוחות ארגון הבריאות העולמי והרשויות באוסטרליה מגלות שחומרת השפעת השנה היא בסך הכל סטנדרטית לחלוטין. 


יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

נלחמים בהוזלת המחיה: בכל שנה מושמדים באופן מאורגן עשרות אלפי טונות מזון בישראל

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

האם באמת יש רעבים בישראל וכמה? כמה מזון מושמד פה בשנה ואיזה רשות בישראל מנעה ממתנדבים לחלק כריכים לילדי בית ספר רעבים בטענה שזה "מטריד אותם"? ראיון מרתק לקראת סוכות עם פיני פפר, מנהל בכיר ב"לקט ישראל" על החצר האחורית של מדינת ישראל ,שאפילו ביטוח לאומי הוציא אותה  מהסטטיסטיקות  השנה.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

כך מונעת ישראל התפתחות של מקורות אנרגיה חלופיים

מאת : WeShare והכלכלה האמיתית

דו״ח חדש של הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה שהתפרסם לאחרונה טוען שבמהלך 2013 22% מצריכת האנרגיה העולמית הגיע ממקורות מתחדשים. הדו״ח מחשיב גם ביו-דלק כדלק ממקור מתחדש ולא רק מקורות כמו השמש, רוח, גלים וגיאותרמי. למרות החדשות הטובות -לא הכל ורוד בדו"ח ובטח לא בישראל.

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

פשוט (לא) הלוואה

מאת: עמית נויפלד

שטיפת המוח של הפרסומות שמעודדות אותנו לקחת הלוואות שוברת שיאים. לא קל לחיות ללא הלוואות בעולם ,שבו המחסור בכסף הוא חלק מובנה בשיטה ובחיי ה99%. אבל בכל זאת הנה כמה טיפים איך אפשר להלחם בשיטה ולנסות להסתדר גם בלי.

יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

האם זה הפתרון שיפתור את בעיית העוני בישראל?

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

ראיון עם בעז הירש, היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של הכלכלה המוניטרית בעולם. הירש חקר תכנית שמאחוריה עומד רעיון בן כמעט 200 שנה.  הכוונה לאבטחת הכנסה בסיסית הוגנת (אהב"ה) . במילים אחרות מדובר בדיבידנד ,משכורת בסיס, שיחולק לכל אזרח מעצם היותו אזרח ויבטיח לו בטחון תזונתי וקיומי. הירש מסביר מאיפה הגיע הרעיון הזה ,איך הוא ייושם, איפה הוא כבר מיושם בעולם (והתוצאות המפתיעות של היישום) ,כיצד הוא יפתור את בעית העוני ,יפחית חלק מהשמדת המזון ומציע דרך איך ליישמו פה בישראל.

יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

הציבור החליט: לחברי הכנסת יהיו 100 ימים נוראים

מאת: ערן הילדסהיים

הישג חשוב לעקרון השקיפות בישראל. "פרויקט 100 ימים של שקיפות" שמתימר לחשוף את מרבית קשריהם האפלים של חברי כנסת המתנגדים לעקרון השקיפות , קיבל את המימון הנדרש מהציבור ויצא כבר בקרוב לדרך.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

תתכוננו לסוף: שפל גדול או אינפלציה משתוללת

מאת : משה שלום

כבסרט הוליוודי תקופתי המתרחש בלונדון, שבו יש תמיד מעין עננה של ערפל ,מוסיקת רקע הצובעת בצלילים ורוח מרחפת על פני מימי התמזה, אנו עדים לכניסתה האיטית אך המתמשכת של אווירת דפלציה גלובלית. ככל שהנתונים מצטברים בסין, ביפן, בגרמניה (למעשה בכל גוש היורו) ואף בארה"ב אנו רואים שיעדי האינפלציה ה"בריאה" אינם מושגים. איך כל זה יסתיים?

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

להפוך את המסתננים מנטל חברתי לכוח התורם לכלכלת ישראל

מאת: ערן הילדסהיים

בהעדר מדיניות הגירה ברורה, המאבק במסתננים נע עד כה בסקאלה של בין פגיעה בכבוד התושב הדרום תל אביבי לפגיעה בכבוד המסתננים. הפינג פונג האינסופי בין הממשלה לבגץ שנע על אותה סקאלה מבטיח שהסבל האנושי העצום שסופגים שני הצדדים יהיה איתנו פה לעוד הרבה מאד זמן. למרות זאת, ישנם פתרונות יצירתיים שיכולים להפוך את המסתננים מנטל לשותפים בתרומה הכלכלית לטובת כל הצדדים, אבל בשביל לממשם צריך להתחיל לחשוב מחוץ לסקאלה.

יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

שנה טובה לכל החברים !



הכלכלה האמיתית מאחלת לכל קוראיה ולא קוראיה חג שמח. עברנו יחד אתכם ועם עוד אנשים ויוזמות נהדרות , עוד שנה מופלאה בדרך לשינוי תודעתי, חירות מחשבתית וחיים טובים וצודקים יותר.



יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

החקלאים יקבלו מיליוני ש"ח כי שמרו על מחירי תפוחי האדמה גבוהים

מאת: ערן הילדסהיים

בעוד בממשלה מדברים איתנו על תכניות להוזלת המזון נחשפת (שוב) השיטה במערומיה שלא מאפשרת הורדת מחירים כזו. לפחות לא כזו שתקל לנו על הכיס. 

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

השטר החדש של בנק ישראל יגרום לעיקול עשרות מיליוני ש"ח מהשכבות החלשות

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

החלפת שטרות בנק ישראל זוכה לחגיגה תקשורתית ואפילו למסע יחסי ציבור מרשים של בנק ישראל. אבל מאחורי השמחה המהלך הזה הולך לפגוע קשות בשכבות הכי עניות בישראל. חלקם על פי הערכה יאבדו בין עשרות מיליונים למעל מאה מיליון ש"ח רק בגלל נוהל בעיתי של הבנק הקשור להחלפה זו. קובי לידרמן ,מומחה לשטרות ומטבעות, מביא את סיפורם של אלו שלא תראו בפרסומת של בנק ישראל לשטר החדש.