יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

תגובתו של ח"כ נחמן שי לגניזת התחקיר בקול ישראל

מאת: ערן הילדסהיים

אתמול פורסם כאן פוסט המסקר את גניזת פרסום תחקיר עיתונאי בקול ישראל על נחמן שי  בעקבות הצהרתו על קיומה של התדיינות משפטית וחוסר אמת בתחקיר. מאוחר יותר התברר שאין התדיינות משפטית כזו ועד עתה סרב ח"כ שי להגיב לטענות על התחקיר. הפוסט זכה לסיקור נרחב בוואלה וNRG. מעניין במיוחד היה הסיקור בעין השביעית שבו ענה ח"כ שי לשאלות הכתב איתמר פ"ז כתגובה לטענות. הנה תגובתו לשיפוטכם:




מראיין: כתבתם שיש ביניכם לבין תומר אביטל התדיינות משפטית, אבל אין התדיינות כזאת.

"יש בהחלט... אני שקלתי ועדיין שוקל פעולות משפטיות מסוימות – זה סוג ההתנהלות המשפטית בינינו. זה לא נכנס להליכי משפט, זה עשוי להיכנס. אני עוד לא יודע, אני רק בודק את זה".

מראיין: המלה "התדיינות" מעידה על זה שיש מגעים דו-צדדיים.

"יכול להיות שהוא [הילדסהיים] הבין את זה כך, בשבילי 'התדיינות משפטית' זו אפשרות לפעולה אפשרית כנגד פרסום שלא עמד בסטנדרטים שאני מאמין בהם. היו פגמים מהותיים בפרסום כמו שהוא פורסם, עד כדי פגיעה משפטית, אבל כרגע אני נמצא בהליכים, וזה היה באותה נקודת זמן של בדיקות לגבי ההליך המשפטי שנכון לנקוט".

מראיין: אני רק אציין ש"התדיינות" הוא מונח שאתם השתמשתם בו, זו לא פרשנות.

"נכון, זה ביטוי שאנחנו השתמשנו בו".

מראיין: מה במידע שתומר אביטל פירסם לא נכון או דיבתי?

"זו הנקודה. אני לא אכנס לזה".

מראיין: אבל על זה הדיון, הדיון הוא על השאלה האם המידע נכון או לא נכון.

"אנחנו לא נכנסים לזה כרגע".

מראיין: אם תגיד לי שסעיף אחד מתוך מה שאביטל פירסם לא נכון, וכל השאר כן – יש לזה משמעות.

"מבחינתי, ברגע שעיתונאי מפרסם פרסום מסוים וחמש או שש שעות אחר-כך פונה אלי ואומר לי, 'הופ, שכחתי לבקש את התגובה שלך', הוא לא ראוי לתגובה יותר. מי שרוצה תגובה ממני פונה מראש".

מראיין: זה לגבי תומר אביטל. ערן הילדסהיים פנה אליכם כמה ימים לפני קיום הראיון המתוכנן.

"נכון, הוא פנה אלי לפני התוכנית, ואני אמרתי לו שאני לא מתכוון להתעמת עם האינפורמציה הזאת, ולא עם תומר אביטל. מה שיש לי להגיד אני אגיד במקום ובזמן שאני אמצא לנכון – ואני אמצא לנכון. אני לא חייב להופיע בכל פעם שתומר אביטל או מישהו אחר מחליט לצאת באיזשהו קמפיין כדי לממן את הפרויקטים שלו".

מראיין: מה שיוצא מזה זה שאיימתם על עיתונאי וגרמתם לו לא לפרסם מידע בלי להסביר לו מה לא בסדר במידע שהוא רצה לפרסם.

"אני לא איימתי עליו ועל אף עיתונאי אחר, ואני לא דיברתי איתו על הדברים האלה".

מראיין: אנשים מטעמך איימו.

"איימו עליו?".

מראיין: כן.

"אמרו לו שיש התדיינות, ואמרתי לך בדיוק באיזה סטטוס זה היה ובאיזה סטטוס זה נמצא כיום. לא נאמר לו פחות ולא נאמר לו יותר. אני לא איימתי בחיים שלי על אף עיתונאי, בבקשה ממך. אני לא מאיים על עיתונאים".

למאמר המלא לחצו כאן

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

כך גרם ח"כ נחמן שי לגניזת פרסום תחקיר בקול ישראל על התנהלותו

מאת: ערן הילדסהיים

בתחילת החודש ניסיתי להעלות לדיון בתכנית הרדיו ,שאני עורך ומגיש בקול ישראל, תחקיר על חבר הכנסת נחמן שי. בשום תרחיש שהרצתי, לא הצלחתי לחזות את הסיבה שבגינה לא יתאפשר לי לבסוף מלצייץ אפילו מילת ביקורת אחת עליו בשידור. לפניכם הסיפור הבלתי נתפס מאחורי גניזת התחקיר על נחמן שי ברדיו קול ישראל.

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

הספקולנט הגדול ביותר היום בבורסות: הבנק המרכזי

מאת: יוסי שאול

היום אפילו נשיא ארה"ב ונגידים כבר לא חוששים לדבר על כך בגלוי: השוק החופשי גוסס - יחי הבנק המרכזי. הבורסות, הן מגיבות בהתאם.

יום שני, 20 באוקטובר 2014

ההשפעה האמיתית של עליית המחירים מוסתרת על ידי הנתונים הרשמיים

מאת: אמנון פורטוגלי 

מסתבר שאי השוויון הוא לא רק בעיה של פערים בחברה אלא גם בעיה שנמצאת עמוק מאד בדרך חישוב מדד המחירים לצרכן

יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

עימות על הביטקוין: מני רוזנפלד יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מול ד"ר נתן מרקוס מרצה לכלכלה

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

היום נפתח בישראל כנס הביטקוין העולמי שימשך יומיים. לקראת הכנס ערכנו עימות בנושא בין מני רוזנפלד ,יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, וד"ר נתן מרקוס ,מומחה להיסטוריה כלכלית ומרצה בבית הספר לכלכלה בסנט פטרסבורג. האזינו:

יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג- על הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם שיוצא נגד השיטה

מאת: ערן הילדסהיים

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, יוצא בגלוי נגד המונופול על יצירת הכסף שיש לבנקים בראיון בכלכליסט 

יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

הכירו את "יחידת החובות" הנסתרת במשרד האוצר שמנהלת 700 מיליארד ש"ח

מאת: בעז הירש

כמו בריטואל קבוע בכל דיון על תקציב , הכתבים הכלכליים מתווכחים על מונחים כלכליים מעורפלים ומתגייסים להסביר לנו איזה משרד ממשלתי הרויח ואיזה משרד הפסיד, איזה סעיפים ירדו, איזה סעיפים נוספו ולמי יש יותר גדול (תקציב כמובן). אבל על התקציב של המשרד הכי גדול כמעט אף אחד לא מדבר. הכירו את "משרד החובות" או בשמו המוכר יותר: "היחידה לניהול החוב הממשלתי".

יום שבת, 11 באוקטובר 2014

18 שנים -אותן בעיות ,אותן הבטחות, אותם כללי משחק

מאת: ערן הילדסהיים

צפו בבנימין נתניהו מבטיח לפני 18 שנה שיפשיר קרקעות ויוריד את מחירי הדירות הגבוהים.

יום חמישי, 9 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג

מאת: ערן הילדסהיים

נראה כי ההכרה בכך שמשהו לא מסתדר בפרדיגמה הכלכלית השלטת היום בעולם, יוצאת מתחומי הרשתות החברתיות והמחאה ומתחילה לחלחל אל עבר אנשי העסקים המובילים בעולם. קרן צוריאל הררי מביאה בכלכליסט ראיון עם המיליארדר ניק הנאואר ,שהיה מהמשקיעים הראשונים באמאזון. הנאואר יוצא נגד חבריו למועדון עשירי אמריקה ונגד השיטה הכלכלית. הנאואר מעביר ביקורת ללא חשבון על הכלכלה ומי שעומד מאחוריה.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

שפעת "קשה במיוחד" מאוסטרליה בדרך לישראל? רשויות הבריאות באוסטרליה: "השפעת היתה מתונה"

מאת: ערן הילדסהיים

קשה היה להתעלם השבוע מהבליץ התקשורתי שהובילו משרד הבריאות וכלי התקשורת. הם קראו כמעט בבהלה לאזרחים לרוץ להתחסן נגד שפעת. הגדיל לעשות ידיעות אחרונות שטען כי ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני "שפעת קשה במיוחד" שעומדת להגיע לארץ מאוסטרליה. אלא שבדיקה בדוחות ארגון הבריאות העולמי והרשויות באוסטרליה מגלות שחומרת השפעת השנה היא בסך הכל סטנדרטית לחלוטין. 


יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

נלחמים בהוזלת המחיה: בכל שנה מושמדים באופן מאורגן עשרות אלפי טונות מזון בישראל

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

האם באמת יש רעבים בישראל וכמה? כמה מזון מושמד פה בשנה ואיזה רשות בישראל מנעה ממתנדבים לחלק כריכים לילדי בית ספר רעבים בטענה שזה "מטריד אותם"? ראיון מרתק לקראת סוכות עם פיני פפר, מנהל בכיר ב"לקט ישראל" על החצר האחורית של מדינת ישראל ,שאפילו ביטוח לאומי הוציא אותה  מהסטטיסטיקות  השנה.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

כך מונעת ישראל התפתחות של מקורות אנרגיה חלופיים

מאת : WeShare והכלכלה האמיתית

דו״ח חדש של הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה שהתפרסם לאחרונה טוען שבמהלך 2013 22% מצריכת האנרגיה העולמית הגיע ממקורות מתחדשים. הדו״ח מחשיב גם ביו-דלק כדלק ממקור מתחדש ולא רק מקורות כמו השמש, רוח, גלים וגיאותרמי. למרות החדשות הטובות -לא הכל ורוד בדו"ח ובטח לא בישראל.

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

פשוט (לא) הלוואה

מאת: עמית נויפלד

שטיפת המוח של הפרסומות שמעודדות אותנו לקחת הלוואות שוברת שיאים. לא קל לחיות ללא הלוואות בעולם ,שבו המחסור בכסף הוא חלק מובנה בשיטה ובחיי ה99%. אבל בכל זאת הנה כמה טיפים איך אפשר להלחם בשיטה ולנסות להסתדר גם בלי.

יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

האם זה הפתרון שיפתור את בעיית העוני בישראל?

תכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית (קול ישראל)

ראיון עם בעז הירש, היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של הכלכלה המוניטרית בעולם. הירש חקר תכנית שמאחוריה עומד רעיון בן כמעט 200 שנה.  הכוונה לאבטחת הכנסה בסיסית הוגנת (אהב"ה) . במילים אחרות מדובר בדיבידנד ,משכורת בסיס, שיחולק לכל אזרח מעצם היותו אזרח ויבטיח לו בטחון תזונתי וקיומי. הירש מסביר מאיפה הגיע הרעיון הזה ,איך הוא ייושם, איפה הוא כבר מיושם בעולם (והתוצאות המפתיעות של היישום) ,כיצד הוא יפתור את בעית העוני ,יפחית חלק מהשמדת המזון ומציע דרך איך ליישמו פה בישראל.

יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

הציבור החליט: לחברי הכנסת יהיו 100 ימים נוראים

מאת: ערן הילדסהיים

הישג חשוב לעקרון השקיפות בישראל. "פרויקט 100 ימים של שקיפות" שמתימר לחשוף את מרבית קשריהם האפלים של חברי כנסת המתנגדים לעקרון השקיפות , קיבל את המימון הנדרש מהציבור ויצא כבר בקרוב לדרך.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

תתכוננו לסוף: שפל גדול או אינפלציה משתוללת

מאת : משה שלום

כבסרט הוליוודי תקופתי המתרחש בלונדון, שבו יש תמיד מעין עננה של ערפל ,מוסיקת רקע הצובעת בצלילים ורוח מרחפת על פני מימי התמזה, אנו עדים לכניסתה האיטית אך המתמשכת של אווירת דפלציה גלובלית. ככל שהנתונים מצטברים בסין, ביפן, בגרמניה (למעשה בכל גוש היורו) ואף בארה"ב אנו רואים שיעדי האינפלציה ה"בריאה" אינם מושגים. איך כל זה יסתיים?

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

להפוך את המסתננים מנטל חברתי לכוח התורם לכלכלת ישראל

מאת: ערן הילדסהיים

בהעדר מדיניות הגירה ברורה, המאבק במסתננים נע עד כה בסקאלה של בין פגיעה בכבוד התושב הדרום תל אביבי לפגיעה בכבוד המסתננים. הפינג פונג האינסופי בין הממשלה לבגץ שנע על אותה סקאלה מבטיח שהסבל האנושי העצום שסופגים שני הצדדים יהיה איתנו פה לעוד הרבה מאד זמן. למרות זאת, ישנם פתרונות יצירתיים שיכולים להפוך את המסתננים מנטל לשותפים בתרומה הכלכלית לטובת כל הצדדים, אבל בשביל לממשם צריך להתחיל לחשוב מחוץ לסקאלה.