יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

10 עובדות מטרידות לגבי מיזם הבנק החברתי בישראל

מאת: ערן הילדסהיים

אופק היא אגודה שיתופית שמובילה את הקמת הבנק החברתי בישראל. אגודה זו שרצה על הטיקט של ערכים חברתיים, דמוקרטיה ושקיפות סוחפת אחריה את אהדת הציבור שצמא כל כך לשינוי המיוחל בתחום הבנקאי. אבל מה קורה באמת בתוך האגודה הזו? האם אופק באמת פועלת על פי הערכים שהיא מדברת עליהם והאם בנק ישראל באמת מסייע לה ,כמו שהוא מציין מעל כל במה תקשורתית, להקמת הבנק? לפניכם תחקיר של הכלכלה האמיתית שחושף תמונה מטרידה במיוחד בכל מה שנקרא 'המיזם להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל'.

הנסיון הרציני הראשון והכל כך חשוב להקמת בנק קואופרטיבי בישראל נראה כי עומד עתה על סף פרשת דרכים. כיום ברור יותר מתמיד שאם האגודה השיתופית אופק לא תשנה, ומהר, את דרכי הניהול והחשיבה שלה ובנק ישראל לא יקל דרמטית ברגולציות, הרי שאז הדרך לפירוק האגודה ,להפסד כספי המשקיעים ולקבירת יוזמת הבנק החברתי ,קצרה.
לתשומת ליבם של מי שרכשו או מתכוונים לרכוש מניה של אופק, לפניכם עשרה סימני שאלה שמרחפים מעל המיזם שאין מנוס מלקבל עליהם תשובות ברורות מאופק ובנק ישראל:

1האם הנהלת אופק מיצגת את כלל חבריה?
בממשל תאגידי מקובל שקיים דריקטוריון המפקח על ההנהלה והחלטותיה. לעומת זאת, באופק יש רק הנהלה המשמשת גם כדריקטוריון בראשות דורון שורר. שורר, יחד עם שאר חברי הוועד המנהל, נבחרו ביוני 2012 בישיבה בה נכחו רק שבעת המייסדים. מתוכם ארבעת חברי הוועד שמינו עצמם לכהונה בת 4 שנים. התקנון וההנהלה אושררו באסיפה הכללית הראשונה שכללה לא יותר מ-20 חברים.
למעשה, על פי תקנון אופק כל אחד מ-2600 החברים חדשים שהצטרפו למיזם מאז, כמו גם האלפים שיצטרפו בשנים הקרובות, יהיו כפופים לשורר כיושב ראש. זאת למרות שאיש מהם לא בחר בו מעולם. גם אם החברים לא יהיו מרוצים מתפקודו של היו"ר הם יגלו די מהר שבהנהלה מציבים מגבלות וקשיים רבים כל כך, שלמעשה הם חוסמים כמעט כל דרך להדיחו לפני תום הקדנציה.

2האם אופק הוא גוף דמוקרטי?
למרות הצהרות אופק להפוך לבנק הדמוקרטי הראשון ,נראה שעד כה הוא לא ניחן בערכים דמוקרטיים במיוחד. כך למשל הנהלת אופק חוסמת לאביבה אדור, אחת מבעלי המניות, את האפשרות לגבש אופוזיציה נגד ההנהלה בתוך האגודה. ההנהלה למעשה לא מאפשרת לאדור לקבל את פרטי הקשר של שאר החברים וזאת מטעמי "שמירה על חסיון החברים". מפתיע לגלות שדווקא בתקנון התחייבה ההנהלה לאפשר לכל חבר לעיין בספר החברים ללא סייג. בנוסף, חברים שניסו להעלות את התקנון לדיון דמוקרטי של כלל החברים באסיפה הקרובה בספטמבר, נחסמו בתירוצים שונים ומשונים על ידי ההנהלה. נשאלת השאלה כיצד יתכן שקומץ אנשים שנבחרו על ידי מיעוט ועומדים בראש ארגון חברתי, שומרים לעצמם את השליטה הבלעדית ברשימת אלפי חברי האגודה ואת ערוצי ההתקשרות המרכזיים שלה, תוך מידור שאר חברי האגודה?

3האם השקיפות באופק היא ברמה הגבוהה ביותר?
למרות שבתקנון נכתב כי אופק מחויבת לשקיפות ברמה הגבוהה ביותר, עד היום מעולם לא פורסם או הופץ בקרב החברים אף פרוטוקול מישיבות הוועד המנהל. כך למשל חברי הוועד המנהל החליטו בינואר השנה להעניק לעצמם משכורות. הם גם החליטו על גובה המשכורות שהם יקבלו. שאר חברי האגודה שמעו על ההחלטה הזו בפעם הראשונה רק אחרי יותר מחצי שנה, באמצעי התקשורת. אופק נזכרה להודיע על כך רשמית לחבריה רק במהלך החודש האחרון. דוגמא נוספת לחוסר בשקיפות היא של אחד הבכירים באגודת הסטודנטים בישראל שסיפר לכלכלה האמיתית את הדבר הבא :
“בא אלי לפגישה דורון שורר בליווי עוד כמה פעילים מאופק שנראו בעלי רצון טוב ועם הרבה מוטיבציה וביקשו ממני שהסטודנטים יצטרפו למיזם. מאחר שיש מאחוריי אלפי סטודנטים שיש לי אחריות כלפיהם ביקשתי משורר לראות קודם כל מסמכים המעידים על מצב האגודה. מאותו רגע הוא נעלם ולא שמעתי ממנו דבר.”
דורון שורר יו"ר אגודה שיתופית אופק. מקור: יוטיוב
4מה בדיוק עושים בהנהלת אופק עם הכסף של החברים?
עד לחודש יולי אף אחד מבין חברי האגודה לא ידע איפה הכסף. אף אחד מהם לא קיבל דו"ח כספי או תשקיף כלשהו על מצב אופק, למרות שכל אחד מהם שילם 3000 ש"ח כדי להיות חבר באגודה. חמור מכך, גורמים בכירים באגודה מסרו לנו כי הכסף שנאסף עד כה מגיוס חברים חדשים (בניכוי 2000 ש"ח שנשמרים בנאמנות) הופנה גם הוא אך ורק לגיוס חברים חדשים. התנהלות זו מזכירה משחק פרמידה מסוכן, או במקרה הטוב תגרום לכך שאופק תאלץ לגייס כמות אדירה של למעלה מ-50 אלף חברים על מנת לעמוד בדרישות הקמת הבנק שעלותו אמורה לעבור את ה100 מיליון ₪. נזכיר פה שעד היום, למרות שכל הכסף נותב לגיוס חברים, גויסו במשך למעלה משנה רק כ-2600 מהם.

5האם קיימת ביקורת על פעילות הוועד המנהל באופק?
באגודה השיתופית טוענים כי היא פועלת בצורה מסודרת, ולראיה יש לה וועדה מבקרת בראשותו של אלדד בריק שאמורה לפקח על הועד המנהל בראשות שורר. אלא שגם חברי וועדת הביקורת נבחרו על ידי קומץ חברים. בכירים באופק טוענים שנכון להיום לא ראו אף דו"ח ביקורת כלשהו שכתב בריק על עבודתו של שורר והוועד המנהל. גם על מבקרת הפנים, רו"ח רוחמה סלמן, הם טוענים שרק "שמעו שיש מישהי כזו באגודה" אך לא ראו אף דו"ח שיצא ממנה. באופק טוענים כי דוחו"ת ביקורת כאלה קיימים אך נכון לזמן כתיבת שורות אלה לא הצליחו להמציא לבקשתנו אף דו"ח כזה.

6האם באמת החברים באופק הם גם הבעלים?
באופק טוענים שהחברים באגודה הם גם הבעלים. לא ברור לכן כיצד אגודה יכולה למנוע מהבעלים שלה לבחון את מצבה בכל רגע נתון, או לכל הפחות בכל רבעון. באופק מתפארים בכך כי פרסמו עתה את הדוח"ות הכספיים לשנת 2013 למרות שמדובר בשמונה חודשים אחרי. ואיך נראה הדו"ח הכספי מאז תחילת 2014? את זה החברים ידעו על פי התקנון רק עמוק לתוך 2015. נזכיר רק שאפילו בנקים פרטיים, שלא מתיימרים בשום צורה להיות חברתיים, מחויבים לפרסם מדי רבעון דוח כספי מפורט לציבור על מצבם הפיננסי.

7איפה התכנית העסקית של אופק?
נכון להיום, למעלה משנה אחרי קיום האסיפה הראשונה, גיוסי הלקוחות/משקיעים מתבצעים למרות שאופק עדיין לא השלימה את התכנית העסקית של האגודה. זו עובדה שצריכה להרים גבה אצל הרבה מחברי הבנק ,שכן תכנית עסקית היא הבסיס לבדיקת כדאיות ההשקעה בכל עסק, גם הכי קטן, ובנק חברתי הוא עסק מסובך ומורכב לכל דבר ועניין.
אצל אופק חשיבות התכנית גדולה פי כמה וכמה כי מדובר בתנאי הכרחי של בנק ישראל לצורך קבלת אישור ראשוני להקמת הבנק. בכירים המעורבים באופק מסרו לכלכלה האמיתית כי עד היום התכנית העסקית נכתבה על ידי מתנדבים. על פי אותם בכירים, השלמת השלבים הבאים בתכנית העסקית תצריך התערבות גופים חיצוניים ועלותה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים. לא ברור כיצד אופק תשלים את התכנית כאשר כל ההכנסות שלה מנותבות לגיוס חברים חדשים.

8. מדוע נוטשים מנהלים בכירים את אופק?
תעלומה נוספת סובבת סביב פרישתם של מנהלים בכירים במהלך חייה הקצרים של האגודה. מנכל"ית מטה ההקמה אירה פרידמן פרשה לפני כחודש (לשעבר בכירה בחטיבה המסחרית של בנק לאומי ובמחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), לפניה עזבו המנכ"ל רונן קלר לאחר פחות מחודש בתפקיד (בעבר בכיר בצ'ק פוינט)  וראש צוות מוצרים ושירותים פיננסיים ,רונן ישראלי (בעבר מנכ"ל הבנק הישיר הראשון).

9. האם אופק מעמיד סטנדרטים חדשים של "צדק חברתי"?
בזמן שבכנסת יש גל חקיקה נגד הכפיה על לקוחות להתחייב לגופים עסקיים לתקופה ארוכה, דווקא בגוף החברתי של אופק הוסיפו סעיף בתקנון שכובל את בעל המניה לאגודה. מדובר בסעיף הכובל את כספי החבר באגודה לתקופת זמן שיכולה להימשך במקרים מסוימים עד שנת 2019. קשה למצוא היום חברה פרטית עם תקנה מסוג זה. בכל מקרה אין שום דבר חברתי בכבילת חבר לכל כך הרבה זמן או בכלל.

10.האם בנק ישראל באמת פועל למען הקמת בנק חברתי בישראל?
בנוסף וללא קשר להתנהלות הבעייתית של אופק, גם בנק ישראל הוא מכשול גדול בדרך להקמת בנק חברתי בישראל לא רק של אופק אלא בכלל.
על פניו נראה שהסיכוי שהמפקח על הבנקים יפתח היום את שוק הבנקאות לתחרות זהה לסיכוי שהוא לא יעבור עם סיום תפקידו למשרת מפתח באחד מהבנקים המסחריים. למעשה המפקח על הבנקים מתנהל פה על תקן ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. בעוד הוא מצהיר על כוונותיו מעל כל במה לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות בפועל הוא פועל בדיוק הפוך. המפקח דורש הון ראשוני ,בלתי אפשרי להשגה בישראל, של 75 מיליון ש"ח כתנאי להקמת בנק חברתי. זו דרישה שלא קיימת באף מדינה בעולם בה קיימים בנקים חברתיים, כולל בארה"ב ובאירופה. חלק גדול מהבנקים החברתיים שם, גם אלו שמגלגלים סכומים אדירים והפגינו יציבות גדולה יותר אפילו מבנקים פרטיים, לא נדרשו כלל להון עצמי ראשוני על ידי הרגולטור. שם הדרישה (ההגיונית) היא להון עצמי הגדל ביחס שווה לגדילת מספר הלקוחות בבנק. בבנק ישראל מסרבים לאמץ גישה זו, למרות הצלחתה בחו"ל ולמרות שהיא מקלה בצורה דרמטית על הקמת בנק חברתי בישראל.
בנוסף, בנק ישראל מונע אפשרות לממן את הקמת הבנק על ידי גופים פילנטרופים המוכנים לתרום במטרה להכניס שחקנים חדשים למערכת הבנקאות בישראל. מימון בצורה זו מקובל בארצות התומכות בהקמת בנקים חברתיים.

איור: רועי פרידלר

 בכך מפחית בנק ישראל דרסטית את האפשרות להקמת הבנק ובנוסף חוסם גם את הקמתם של בנקים חברתיים נוספים בישראל בעתיד. פה נציין שאופק הגישה בקשה לבנק ישראל להפחית את ההון הראשוני ל-10 מיליון ש"ח. מקבילתה, הקואופרטיב "שלנו", שגם הוא מתיימר להיות בנק חברתי, דורש מבנק ישראל ליישר קו עם רוב העולם ולבטל את דרישת ההון הראשוני לגמרי.


את תגובות בנק ישראל ,אגודה שיתופית אופק ומנכלי"ת מטה ההקמה הפורשת אירה פרידמן לתחקיר, ניתן למצא בקישור כאן

יום שני, 1 בספטמבר 2014

נתקענו בקיר

מאת: אורי ירון

האם הכלכלה שלנו הגיע לקצה גבול היכולת שלה?

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

סכנה חמורה לאקוויפר המים המרכזי בישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

השבוע תחליט הוועדה המחוזית בירושלים האם לאשר לחברת IEI  לבצע פיילוט שאמור לסלול עבורה את הדרך לבצע קידוחי נפט באזור שפלת יהודה. על פי גיאולוגים בכירים ומומחי המשרד להגנת הסביבה מדובר בקידוחים בעלי פוטנציאל להפוך לאחת מהקטסטרופות הסביבתיות הגדולות שידעה ישראל. זה כולל סיכון חמור לזיהום האקוויפר הגדול בישראל, יצירת בולענים ופיצוצים אדירים לא מבוקרים. 

יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

תגובת המשרד לבטחון הפנים לכתבה הבוקר


בעקבות הכתבה הבוקר  "המשרד לבטחון פנים הציג את חסרי הבית כ"פושעים" והדריך כיצד לסלקם מהרחוב", ביקשה ד"ר נאוה כהן אביגדור ,מנהלת שיווק והסברה באגף מצילה במשרד לביטחון הפנים, להגיב על הדברים והנה הם כאן:

המשרד לבטחון פנים הציג את חסרי הבית כ"פושעים" והדריך כיצד לסלקם מהרחוב

מאת: ערן הילדסהיים

במשרד לבטחון פנים כנראה הגיעו למסקנה שנגמרו להם כל הפושעים , אחרת לא ברור מדוע בחרו להכליל את מחוסרי הבית תחת ההגדרה של 'פשיעה' ולהדריך את הציבור בדרך יחודית לסלקם ,כפי שנחשפה פה באתר רק השבוע.

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

נפגש במבצע הבא...

בועת נדל"ן? עוני? יוקר מחיה? לא גומרים את החודש?

 איור: רועי פרידלר

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

הריבית מתה - תחי הדפסת הכספים?

מאת: ערן הילדסהיים

בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%. בנק ישראל חסר האונים ירה אתמול אולי את כדור הריבית האחרון שלו. אם לא תתרחש תפנית כלכלית דרמטית, כנראה שפלוג וחבריה יצטרכו במוקדם או במאוחר להשתמש בנשק האחרון ולהכריז על תכנית הדפסת כספים (הקלה כמותית) שלא ידענו כמוה מאז שנות ה80 . איזה פתרון פלוג דווקא לא תאמץ?

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

ספסל כביטוי לברוטאליות חברתית

מאת: אדם רז

כשצועדים ברחובות תל-אביב אי-אפשר שלא להבחין בהם. הם עומדים בפינת הרחוב, בצדי הבניינים, לאורך שבילי האופניים. בפארק הירקון הם מפוזרים בהמוניהם. ספסלים. המתקן הטריוויאלי הזה הוא חלק בנאלי מהנוף של תל-אביב; ודווקא הבנליות הזו הופכת אותו לכל כך ברוטאלי.  הדבר החל לפני מספר שנים, אולם לאחרונה ניתן לצפות בכך יותר: במקומות שונים ברחבי עיר   הותקנו על הספסלים מעין מחיצה מתכתית פשוטה בצורת האות ר'. קיבעו אותה לספסל, בדיוק במחציתו, וכך היא מונעת מהמעוניין בכך (ויש להדגיש, המעוניין לרוב הוא חסר-בית) לשכב על הספסל, לנוח, לישון.

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

פריצת סכר השקלים

מאת: משה שלום

יש הרבה מה לומר על ההנהגה הכלכלית הישראלית. במיוחד הנוכחית, שבראשה עומד אדם אשר קיבל את משרד האוצר שלא מרצונו, ואשר ידיעותיו הכלכליות היו עד מינויו מצומצמות, בלשון המעטה. ראש הממשלה הידוע בבקיאותו הכלכלית קצת עסוק בימים אלו בדברים אחרים, ולכן נותר לנו להסיט מבט על הגורם הבא, והוא בנק ישראל.


יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

המטבעות העצמאיים-המהפכה הכלכלית של המאה ה21

מאת: נילי לרנר

הניצנים הראשונים לשלב הבא שלאחר יצירת הביטקיון מתחילים להראות וחלקם נובטים ממש כאן בשדותינו.  'זנט סופרקומפיוטר', 'לזוז' ו''אית'ריום' הנם שלוש מערכות סחר מבוזרות המאפשרות עיסקאות עמית לעמית
( peer to peer)  ומתנהלות באמצעות מטבע יחודי שלהן בלבד.

יום שני, 18 באוגוסט 2014

הסודות שתעשיית המסטיקים מסתירה מאיתנו בפרסומות

מאת: ארז שקד

מסטיק מוצר תמים לכאורה, טעים ונגיש באריזה קורצת שעשוי לגרום לכל אחד מאיתנו לנשנש בהמתנה לתשלום בקופת המרקט. לפי הפרסומות לעיסת מסטיק הינה "מזון בריאות חיוני" המסייע להפוך את חייך ליפים ובריאים יותר משום שיעזור לך לרדת במשקל,ישמור על טעם טוב בפה,יגן על בריאות הפה השיניים והחניכיים ויווסת את חומציות הפה לאחר האכילה מפני עששת. נשמע אידאלי. אני תכף מזמין 2 חפיסות ומיד. רק רגע רגע רגע…
לפני שאזמין ארצה לדעת מעט יותר על מרכיביו,אחרי הכל איני מכניס כל פרסומת לגוף שלי ללא בדיקה נאותה.


יום ראשון, 17 באוגוסט 2014

מי שולט על מי?

מאת: ערן הילדסהיים

מי ששולט בייצור הכסף תמיד יהיה לו יותר כוח מאותם גופים שזקוקים לכסף שהוא מייצר. לכן הוא יהיה תמיד חזק יותר מכל רגולטור שיציבו מולו.  אם שאלתם את עצמכם איך יתכן שאף רגולטור בעולם לא הצליח לבצע בעשרות השנים האחרונות שינויים רדיקלים בבנקים ,כאלה שמשנים כללי משחק, זו התשובה. לכן הציפייה שהמפקח על הבנקים באמת יפקח על הבנקים [שלהם יש את המונופול ליצור הכסף היום] היא לא יותר מאשליה שנותנים לציבור על תקן "תהיו רגועים- יש מי שדואג לכם". הסיפור הבא שחושפת שרון שפורר בדה-מרקר הוא רק קמצוץ של התופעה. 

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

בית הספר לכלכלה אמיתית: כסף כחוב



סרט הסבר מקיף על הכשל המוניטרי של עולמנו ואיך כל זה קשור לכל הבעיות הכלכליות שאנו נתקלים בהן? בתרגום לעברית.

יום חמישי, 14 באוגוסט 2014

השעות של איתקה - המטבע המשלים הוותיק ביותר בארה״ב

מאת: Weshare

"שעות אית׳קה" הן השם של המטבע המקומי של קהילת אית׳קה, הממוקמת במדינת ניו יורק. המטרה של המטבע הייתה לקדם חוסן כלכלי ועצמאות קהילתית בצורה שתייצר צדק חברתי, תשמר את הסביבה, תעודד מעורבות קהילתית ומימוש הפוטנציאל של כל חבר קהילה.

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

סוף להפלרה - אחרי 32 שנה תופסק הזרמת החומצה הרעילה למים בישראל

מאת: ערן הילדסהיים

בשורות טובות לאזרחי ישראל: שרת הבריאות יעל גרמן אסרה אתמול את הפלרת/הרעלת המים בכל הרשויות המקומיות במדינה החל מספטמבר הקרוב. בכך למעשה שמה קץ למאבק של הכלכלה האמיתית יחד עם פעילים חברתיים נוספים בהובלתו של יעקב גורמן העומד בראש ארגון "איזון חוזר". הנה לפניכם עוד  דוגמא למאבק צודק ועקבי שגרם בסופו של דבר לשינוי מערכת אווילית בת יותר מ-32 שנה.

יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

כיצד גרמה כיל למדינה להעניק לה 1.4 מיליארד ש"ח בלי סיבה?

מאת: אמנון פורטוגלי

מלחמות לא עוצרות את מנגנון ותהליכי עושק האזרחים ע"י האלפיון העליון, והדחפור ההורס של הטייקונים הישראליים לא דומם את מנועיו ב'צוק איתן'. בזמן שהתותחים רעמו והחיילים היו תחת אש, בזמן שאזרחי ישראל התגייסו למלחמה או רצו למרחבים המוגנים, בזמן שאולפני החדשות והעיתונים הציפו אותנו בפרשנויות ובחדשות ממבצע 'צוק איתן', כיל יצאה למלחמה נגד ועדת ששינסקי השניה ונגד מדינת ישראל, כשהיא חמושה במיטב עורכי הדין ובכירי האוצר לשעבר.

יום שני, 11 באוגוסט 2014

הקשר בין משטרים לא דמוקרטים, ציבור המשקיעים והתנהגות הבורסות

מאת: משה שלום

האם אנחנו לפני מפולת בשווקים או שמא בקונפיגורציה הנוכחית נחזה באינסוף תיקונים טכניים שיסתיימו כל פעם בשיאים חדשים? 

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

מדענים פיתחו ספוג סולארי שממיר אור שמש לקיטור

מאת: WeShare

לא בכל יום שומעים על גישה חדשה לחלוטין לייצר אנרגיה מהשמש, והפעם - פיתוח פשוט שמסוגל להמיר 85% מאנרגית השמש לקיטור ופותח קטגוריה חדשה באנרגיה מתחדשת. מדענים ב MIT הצליחו לייצר מבנה ספוגי שצף על המים, סופג קרני אור, מתחמם ומרתיח את המים לקיטור.

יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

מזכיר מושב אביבים לשעבר: "במלחמת לבנון השניה נסראללה התכוון להשתלט על המושב דרך מנהרה"

תכנית הרדיו של "הכלכלה האמיתית"

בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית ברשת א של קול ישראל התארח עזר ביטון, מי שמתגורר במושב אביבים על גבול לבנון למעלה מ50 שנה והיה  מזכיר המושב בעבר. במהלך הראיון חשף כי מנהרות ,שאחת מהן היתה כל כך גדולה "עד כדי כך שרכב כבד יכל לסוע בתוכה", נחפרו מתחת למטעי הישוב. רוה"מ אולמרט ,לטענת ביטון, הודיע  בתקשורת במקביל לחשיפת המנהרות (במלחמת לבנון) כי חיזבאללה התכוון להשתלט על אחד מישובי הצפון.
בשנים האחרונות עדיין תושבים באביבים טוענים כי "רועדות להם הבלטות" מתחת לרגליים. במערכת הבטחון לא התיחסו ברצינות לטענות האלה לפחות עד למבצע "צוק איתן".
יש לציין שצה"ל הכחיש בעבר שמצא מנהרות התקפיות לשטח ישראל מכיוון לבנון.

האזינו לתקציר הראיון 03.08.2014: